ביטול חוזה במלחמה. האם אפשרי?

ביטול חוזה במלחמה הנו אחד הנושאים שעולים באופן תדיר לאחרונה. מצב המלחמה הקיים מעלה שאלות רבות בתחום החוזים כאשר שאלת ביטול החוזה במלחמה הנה אחת השאלות המהותיות שאתייחס אליה במאמר זה. כבר כעת נציין, כי אין הלכה אחידה וחד-משמעית בעניין וכל מקרה נדון לגופו ובהתאם לנסיבותיו, כפי שנרחיב במאמר זה.

בתקופה האחרונה פונים רבים למשרדנו בשאלות לגבי חוזים שחתמו עליהם. בין היתר עולה השאלה לגבי הפרת חוזה שכירות של דירת מגורים שחתם עליו אדם לפני פרוץ המלחמה, אולם כעת לא ניתן להתגורר בנכס לנוכח הפינוי של היישוב שבו הוא נמצא. אחרים פונים בנוגע לביטול חוזה של רכישת דירה מקבלן משום שמועד המסירה נדחה בחודשים רבים לנוכח מצב המלחמה ולמעשה לא ניתן למסור את הדירה במועד שסוכם.

במאמר זה אתייחס לשאלות אלה ועוד. כמו כן אפרוס את המסגרת החוקית והמשפטית הקיימת בנוגע לאפשרות הפרת חוזה או אף ביטול חוזה במלחמה.

המצב החוקי

כלל ידוע ומוכר הוא שחוזה יש לכבד ולקיים. הפרת חוזה – בין אם מדובר בחוזה לרכישת דירה או חוזה שכירות או כל חוזה אחר – מובילה לסנקציות שונות הקבועות בחוק. בין היתר ההפרה יכולה להביא לתשלום פיצויים בהתאם לנזק שנגרם לצד הנפגע.

יחד עם זאת, המחוקק קבע בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), כי קיימים מקרים שבהם ניתן לבטל חוזה. המקרים שנקבעו בחוק החוזים הנם טעות (סעיף 14 לחוק החוזים); הטעיה (סעיף 15 לחוק החוזים); כפיה (סעיף 17 לחוק החוזים); עושק (סעיף 18 לחוק החוזים). במאמר זה לא נתייחס לעילות הנ"ל ולא נפרט מה נדרש על מנת להוכיח את התקיימותן. אולם נציין, כי מי שטוען להתקיימות אחד המקרים הנ"ל – חלה עליו חובת ההוכחה.

בצד זאת, קיימת בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים תרופות") הגנה על מי שמפר חוזה במקרים מסוימים. כלומר, גם במקרה שבו החוזה שריר וקיים ולא מתקיים אחד המקרים לביטולו כאמור לעיל, המחוקק מאפשר לצד לחוזה להפר את החוזה, בהתקיים תנאים שנקבעו בחוק. הגנה זו המאפשרת הפרת חוזה ללא סנקציה נקראת בעגה המשפטית "הגנת הסיכול" או "דוקטרינת הכוח העליון" והיא קבועה בסעיף 18 לחוק החוזים תרופות.

סעיף 18 לחוק החוזים תרופות קובע כך:

"18(א). היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.

 (ב). במקרים האמורים בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו".

כלומר סעיף 18 לחוק החוזים תרופות מעניק את הגנת הסיכול בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:

  1. קיימות נסיבות שאינן מאפשרות לקיים את החוזה.
  2. הנסיבות לא היו ידועות לצד המפר והוא לא היה יכול לצפות את התקיימותן.
  3. הצד המפר אינו יכול למנוע את הנסיבות.

המצב המשפטי / פסיקת בית-המשפט העליון

 הפסיקה של בית-המשפט העליון עסקה בפרשנות "הגנת הסיכול" של חוזה ואף התייחסה למקרה של מלחמה. ככל, בית-המשפט פירש את "הגנת הסיכול" באופן מצומצם יחסית ולמעשה לא אפשר בקלות להפר חוזה חתום בהסתמך על מלחמה. כך למשל, בפסק-דין שניתן לאחר פרוץ מלחמת לבנון ה-2, בית-המשפט העליון פסק, כי המלחמה אינה אירוע בלתי צפוי בישראל. ולכן, כל עוד לא קיים שלום, אזי מלחמה הנו אירוע צפוי ולכן לא מתקיימים התנאים להחלת "הגנת הסיכול".

עמדה זו המפרשת את "הגנת הסיכול" באופן מצומצם קיימת במשך שנים רבות. יחד עם זאת, לא קיימת הלכה חד-משמעית ואחידה בנושא. כמו כן, קשה מאוד להקיש מהפסיקה הקיימת על מצב המלחמה הנוכחי והחריג הקיים כיום, שבו יישובים רבים בצפון ובדרום הארץ פונו לחלוטין. למעשה, מי ששכר דירה באחד היישובים שפונו אינו יכול להמשיך להתגורר בדירה כתוצאה ממצב המלחמה הקיים.

למרות הפרשנות המצמצת שניתנה בעבר ל"הגנת הסיכול", קיימים מקרים שבהם התיר בית-המשפט העליון הפרה של החוזה באופן זמני. כלומר בית-המשפט קבע כי קיים סיכול זמני של החוזה המאפשר הפרה זמנית בלבד. המשמעות הנה דחייה של התחייבויות שסוכמו בחוזה חתום למשך תקופה מסוימת שבה לא ניתן לקיים את החוזה. לאחר מכן, יש לחזור ולקיים את ההתחייבויות שסוכמו.

אפשרות זו נקבעה אף בסעיף 2(א) לחוק הארכת מועדים, תשל"ה-1974, הקובע כך:

"2.    (א)  נקבע בחוזה – ובכלל זה שטר חליפין ושטר חוב – מועד לעשיית פעולה והאדם שחייב או רשאי לעשותה שירת שירות חירום באותו מועד או תוך שלושים הימים שלפני כן, יראו את המועד כמוארך עד תום שלושים יום לאחר ששוחרר האדם משירות החירום או לאחר שחדל השירות מהיות שירות חירום, הכל לפי המוקדם".

כלומר, במחוקק התיר דחיית מועדים שנקבעו בחוזה במקרים מסוימים ולמשרתים בשירותי חירום כאמור בסעיף.

יתרה מזו, החוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023, שנחקק בעיצומה של המלחמה הקיימת, התיר לאדם העומד בתנאי הזכאות לדחות את התשלומים הקבועים במהלך "התקופה הקובעת". כאשר תקופה זו מתחילה ביום 7.10.2023 ומסתיימת (נכון להיום) ביום 7.12.2023.

חוק זה קובע את תנאי הזכאות לדחיית מועדים, כאשר רשימת הזכאים כוללת, בין היתר: נעדרים וחטופים, תושבי עוטף עזה, תושבי יישובים נוספים שפונו המפורטים בתוספת לחוק וכן כוחות ההצלה והחירום ועוד.

מקרי ההפרה המצטברים כיום כתוצאה ממצב המלחמה הקיים טרם נידונו בבתי-המשפט השונים. לכן, המצב המשפטי בנוגע להחלת "הגנת הסיכול" על ההפרות הנובעות מהמלחה הנוכחית טרם הובהר ולכן לדעתנו לא ניתן להחיל באופן מלא את הפסיקה שניתנה בעבר על-ידי בית-המשפט העליון על המקרים כיום, בשים לב לנסיבות החריגות של המלחמה הנוכחית.

סיכום

לכלל הקבוע של קיום חוזה קיים חריג. במקרים מסוימים, המחוקק מתיר הפרה של חוזה בהתקיים שלושה תנאים: א. נסיבות שלא מאפשרות את קיום החוזה. ב. נסיבות אלה לא היו ידועות לצד המפר והוא לא היה יכול לצפות אותן. ג. המפר לא יכול למנוע את אותן נסיבות. בית-המשפט העליון פירש את המקרים הנ"ל שמאפשרים הפרה של חוזה באופן מצומצם למדי, גם במקרים של מלחמה. יחד עם זאת, לא קיימת הלכה אחידה וחד-משמעית בנושא. לכן, קשה מאוד להחיל את הפסיקה הקיימת שניתנה בעבר, בנסיבות שונות לחלוטין, על מקרי ההפרה במצב המלחמה הקיים כיום.

לצורך התמודדות קונקרטית עם המצב שנוצר, מוביל משרד המשפטים בימים אלה הליכי חקיקה שונים אשר נועדו לעגן ולהסדיר את "הגנת הסיכול" בחוק, בין בדרך של תיקון חקיקתי ובין בחקיקה חדשה.

לפני סיום ולמען הסר ספק נבהיר, כי אנו ממליצים לפעול בתום לב ולקיים כל חוזה. יחד עם זאת, בהתקיים נסיבות מתאימות אשר מעלות שאלות לגבי ביטול חוזה במלחמה או הפרה של חוזה בהתאם להגנת הסיכול, יש להיוועץ עם עורך-דין בקיא שיש לו מומחיות בנושא.

האמור במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי. לצורך קבלת ייעוץ משפטי קונקרטי יש לפנות לעורך-דין.

***

להתייעצות עם עורך-דין ונוטריון נדאל דאוד – בעל מומחיות בתחום הנדל"ן, ניתן להתקשר למספר 054-6858666​ או להשאיר פרטים כאן.