בפסק-דין שניתן לאחרונה על-ידי ועדת הערר לעניין מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי, נידונה השאלה הבאה:
האם המוכר (בעל דירת מגורים יחידה), הוכיח כי התקיימה הפרדה רכושית בינו לבין בת-זוגו הידועה בציבור (שהנה בעלת 2 דירת מגורים נוספות), וזאת על מנת לקבל פטור ממס שבח של דירה יחידה בהתאם לסעיף 49ב לחוק מיסוי מקרקעין, אם לאו?
למעשה מדובר בדירת מגורים אשר נרכשה על-ידי 'המוכר' בשנת 2002 ואשר תמורתה שולמה על-ידו בלבד באמצעות משכנתה שנטל. בחלוף למעלה מ- 10 שנים (בשנת 2015) הוא מכר את דירת המגורים וביקש לקבל פטור ממס שבח לפי סעיף 49ב לחוק מיסוי מקרקעין משום שמדובר בדירת מגורים יחידה שבבעלותו.
יצוין, כי לעורר בת-זוג שהנה הידועה בציבור שלו החל משנת 2003, ולשניהם 3 ילדים משותפים. עוד יצוין, כי בת-הזוג עברה הליך גירושין בשנת 2001 ולאחר מכן היו בבעלותה 2 דירות מגורים (שהראשונה, נרכשה ממשפחתה; והשנייה, הועברה אליה במסגרת הליך הגירושין). בחלוף הימים (בשנת 2015), מכרה בת-הזוג את הדירה הראשונה שנרכשה ממשפחתה.
להשלמת התמונה העובדתית חשוב לציין, כי בין בני-הזוג נחתם בשנת 2011 הסכם ממון אשר קבע כי קיימת ביניהם הפרדה רכושית, הן בנוגע לרכוש שנצבר עד לתחילת הקשר ביניהם והן ביחס לרכוש העתידי. כפועל יוצא מכך, הייתה דירת המגורים הנמכרת על-ידי 'המוכר' כדירת מגורים שבבעלותו בלבד והמשכתה שנטל משולמת על-ידו, ואילו 2 דירות המגורים של בת-הזוג (הראשונה שנרכשה ממשפחתה והשנייה שקיבלה במסגרת הליך הגירושין) היו בבעלותה בלבד והמשכנתה שנטלה בגינן משולמות על-ידיה.
