שכר-טרחת עורך-דין בעסקת מקרקעין

שאלת שכר-טרחת עורך-הדין בעסקת מקרקעין הנה אחת השאלות שקיים בהן חוסר בהירות בציבור. בשנת 2014, ובעקבות הניסיונות להתמודד עם התייקרות מחירי הנדל"ן בארץ, הותקנו תקנות חדשות שמטרתן להגביל את גובה שכר טרחת עורך הדין ברכישת דירות חדשות מקבלן (תקנות המכר (דירות) (הגבלת גובה ההוצאות המשפטיות), תשע"ה-2014). תקנות אלה קבעו כי שכר הטרחה של עורך הדין יהיה 0.5% מסכום העסקה או בסך של כ- 5,000 ש"ח (שמתעדכן כל שנה) בתוספת מע"מ כדין. תקנות אלה יצרו חוסר בהירות ולעתים גם טעות שמא מדובר בשכר הטרחה המקסימלי שעורך הדין רשאי לדרוש בעת ייצוג בעסקת מקרקעין.

יחד עם זאת, כפי שהבהרתי במאמר אחר שפורסם בעבר, תקנות אלה קבעו תקרה מקסימלית לשכר הטרחה רק במקרים מסוימים. למעשה רק במקרה של רכישת דירה מקבלן. כלומר, לא בכל עסקת מקרקעין שכר הטרחה כפי שקבוע בתקנות. חשוב להדגיש: עורך-הדין של הקבלן מחויב לטפל ברישום הזכויות של הקונה בלשכת רישום המקרקעין (לרבות רישום הבית המשותף), וכי בגין כך הוא מקבל שכר טרחה מהקונה. כלומר, שכר הטרחה המופחת כאמור, אינו בגין ייצוג הקונה אלא רק בגין רישום הזכויות של הקונה בלשכת רישום המקרקעין. בהקשר הזה אבהיר, כי בהתאם לכללי האתיקה שחלים על עורכי הדין, אסור לעורך-הדין של הקבלן לייצג את רוכשי הדירות אלא רק לטפל בעניין הרישום. יותר מכך, בהסכם המכר יש לרשום סעיף מפורש שלפיו עורך-הדין של הקבלן אינו מייצג את הרוכש.

לאור חוסר הבהירות הקיים נוצרה סברה בציבור הרחב כי שכר טרחת עורך-הדין בעסקת מקרקעין מוגבל ל- 0.5% משווי העסקה. כלומר, גם במקרה של עסקת מקרקעין שאינה רכישת דירת מגורים מקבלן קיימת סברה שגובה שכר הטרחה הנו 0.5%. כך למשל, במקרה קיצוני שעלה לאחרונה בכותרות הגישה בעלת נכס מסחרי תביעה לבית-משפט השלום בתל-אביב כנגד עורך-דינה אשר גבה שכר טרחה של כ- 24 מיליון ש"ח (כ- 6% משווי העסקה) בגין מכירת נכס מסחרי. התובעת טענה, כי שכר הטרחה המגיע הנו בשיעור של 0.5% שהרי זהו שכר הטרחה המקסימלי המקובל.

במסגרת כתב ההגנה שהגיש עורך-הדין הוא טען, כי הייצוג בהליך מכירת המקרקעין היה מורכב ואינו בגדר עסקה רגילה. עורך-הדין טען, כי הסכם שכר הטרחה החתום בין הצדדים כלל מנגנון של מדרגות שכר טרחה. כלומר, ככל ששווי העסקה גבוה יותר, כך גם גובה שכר הטרחה. עוד טען עורך-הדין כי לא מדובר בעסקה שפרטי הקונה ידועים כמו כל עסקה רגילה של מכר מקרקעין, אלא למעשה הוא יצר את העסקה כאשר ניהל אותה מההתחלה ועד הסוף. עוד הוא טען, כי בעסקה קיימת מורכבות רבה שהרי לטובת השותף במקרקעין רשומה הערה על הצורך בהסכמה, וזו מצריכה את הסכמתו לכל עסקת מכר לצד ג'. כמו כן, לנוכח היעדר קיומו של הסכם שיתוף בין המוכרת לבין השותף במקרקעין, הדבר מקשה על מכר המקרקעין. לאור כל האמור, עורך-הדין טען כי הגבלת שכר הטרחה לשיעור של 0.5 % אינו משקף את מורכבות העסקה, מעבר לכך שלא מדובר בשכר טרחה מקסימלי הקבוע בחוק.

התביעה כאמור מתנהלת בבית-משפט השלום בתל-אביב.

הערה: משרדנו לא מייצג את הצדדים בהליך זה.

**

להתייעצות עם עורך-דין ונוטריון נדאל דאוד – בעל מומחיות בתחום הנדל"ן, ניתן להתקשר למספר 054-6858666​ או להשאיר פרטים כאן.

[/fusion_text][/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]