עורך דין נדאל דאוד

בהיעדר צוואה הערוכה כדין שמומלץ כי ישאיר המנוח בטרם פטירתו, נקבע בחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") את האופן שבו יחולק עזבונו, והדבר ידוע בביטוי המשפטי הבא: ירושה על פי דין. במסגרת חוק הירושה נקבעו המנגנונים שלפיהם יחולק רכושו של הנפטר ולמעשה הוגדרו יורשיו וחלקיהם בעיזבון, כפי שנפרט כאן במסגרת רשימה קצרה זו.

כעקרון, חוק הירושה קובע מנגנון המתבסס על מעגלי הקרבה למנוח, כאשר היורשים על פי דין הם בני משפחתו, כלהלן:

  • בן/בת זוג של המנוח בעת פטירתו;
  • ילדיו של המנוח וצאצאיהם או הוריו של המנוח וצאצאיהם;,
  • הורי הוריו של המנוח וצאצאיהם.

 

מעגל הירושה הראשון:

מעגל הירושה הראשון הנו בן/בת הזוג של המנוח, אשר יהיה הזכאי הראשון לרשת את המנוח. מובהר, כי בהתאם לחוק הירושה, בן/בת הזוג הנו בעת פטירתו של המנוח ולא בן/בת זוג לשעבר, כאשר ההגדרה אינה מתנה את קיומם של נישואין, כך שבן זוג כולל גם ידוע/ה בציבור של המנוח.

נציין, כי חלקו של בן/בת הזוג בעיזבון כולל את כל המיטלטלין של המנוח לרבות מכוניות הנוסעים, ומחצית משאר העיזבון.

לאחר חלוקת העיזבון בהתאם לאמור לעיל, היורשים האחרים במעגל הראשון הנם ילדיו של המוריש, אשר זכאים למחצית מעיזבונו, לאחר שהמחצית הראשונה הנה שייכת על פי חוק הירושה לבן/בת הזוג.

כך למעשה, במידה והמנוח הותיר ילדים, אזי הם מתחלקים (שווה בשווה) ביחד עם בן/בת הזוג בעיזבון. לעומת זאת, במידה והמנוח לא הותיר ילדים, אזי היורשים שלו נקבעים בהתאם למעגל השני;

 

מעגל הירושה השני:

ככל שהמנגנון שנקבע במעגל הראשון אינו מתאפשר, אזי עוברים למעגל השני שלפיו יורשיו של המנוח ככל שהוא לא הותיר אחריו ילדים, הנם בן/בת הזוג שיקבל מחצית מהעיזבון (המעגל הראשון) וכן, הוריו של המנוח שיקבלו את המחצית השנייה של העיזבון.

במידה והוריו של המנוח אינם בין החיים בעת פטירתו, אזי עזבונו יחולק בין צאצאי כל הורה שנפטר (אחיו של המנוח), כלומר מחצית לצאצאי אבי המנוח ומחצית לצאצאי אמו של המנוח. מובהר, כי במקרה זה – כלומר כאשר למנוח נותרו בן/בת זוג ואחים – אזי בן/בת הזוג יקבל 2/3 מהעיזבון והאחים יקבלו 1/3.

 

מעגל הירושה השלישי:

ככל שהמנגנון של המעגל השני אינו מתאפשר, אזי עוברים למעגל השלישי שלפיו בין יורשיו של המנוח נכללים גם את הורי הוריו (סביו). הפעלת המנגנון הזה דומה להפעלת המנגנון השני, שכן עיזבונו של המנוח מתחלק בין 4 הסבים (הורי ההורים של המנוח), וכאשר מי מהם נפטר לפני פטירתו של המנוח, אזי חלקו בעיזבון עובר לצאצאיו של אותו סבא. מובהר, כי במקרה זה – כמו גם במקרה המקביל במעגל הירושה השני – בן/בת הזוג יקבל 2/3 מהעיזבון והסבים וצאצאיהם יקבלו 1/3.

ברירת המחדל בירושה על פי דין:

במידה ולא מתאפשרת הפעלת המנגנונים שצוינו לעיל בנוגע לשלושת מעגלי הירושה על פי דין, כלומר כאשר המנוח נפטר מבלי להשאיר אחריו בני משפחה כלל, וככל שלא ערך צוואה כדין בטרם פטירתו, אזי תהיה המדינה היורשת היחידה של עיזבון המנוח.

 

סיכום:

כעולה מן האמור ברשימה זו, חלוקת הירושה על פי דין מאפשרת חלוקת עיזבונו של המנוח בין בני משפחתו בהתאם לקרבתם למנוח. יחד עם זאת, החלוקה שנקבעה בחוק הירושה (חלוקת הירושה על פי דין), יכולה בהרבה פעמים להחטיא את המטרה, מפני שכוונתו של המנוח יכולה להיות שונה מזו שנקבעה בחוק הירושה, על כן מומלץ על ידינו לערוך צוואה ערוכה כדין, אשר תבטיח את רצונו של כל אדם ותמנע מחלוקות בין היורשים, אשר עלולות לגרור הגשת הליכים משפטיים סבוכים ויקרים לבתי המשפט השונים.