עורך דין נדאל דאוד

בפסק-דין של בית המשפט המחוזי (מחוז מרכז) אשר ניתן לאחרונה בעניין הסכם שנחתם עם עיריית ראשון לציון והועדה המקומית לתכנון ולבניה, נקבע, כי שינוי מדיניות של הרשות המקומית יכולה להיחשב עילה מספקת להשתחררות מהסכם החתום על-ידה.

במקרה זה דובר על הסכם בין חברה יזמית לבין עיריית ראשון לציון והועדה המקומית, הנוגע לקרקע בעיר ראשון לציון, שבו תבעה החברה אכיפה של ההסכם, כך שהועדה המקומית תיצמד לתכנית שקידמה החברה לפינוי בינוי בשטח העיר ראשון לציון, למרות שהתכנית נדחתה על-ידי הועדה המחוזית לתכנון ולבניה.

לאחר שבית המשפט בחן את ההסכם החתום, הוא קבע כי במקרה זה ניתן לשחרר את העירייה מההתחייבות שנטלה על עצמה במסגרת ההסכם, מפני שקיים תנאי מתלה שלפיו נדרשת הסכמה של מוסדות התכנון המוסמכים לאשר את התכנית המוגשת על-ידי החברה. בהתאם לכך נקבע על-ידי בית המשפט, כי לנוכח העובדה שהתכנית לא אושרה כאמור, אזי התנאי המתלה לא מתקיים וההסכם אינו בתוקף.

בנוסף לכך, קבע בית המשפט, כי לא ניתן לכפות על הרשות לאשר תכנית בכל מחיר, שהרי שינוי מדיניות המתבקש משינוי נסיבות עם חלוף הזמן, מאפשר לה להשתחרר מעול התחייבויות העבר שנטלה על עצמה, כאשר חיובה בקיום ההסכם בכל מחיר – חרף שינוי הנסיבות והמדיניות – אינו צודק. בית המשפט הוסיף וקבע, כי במקרים מסוימים, כאשר קיים שינוי במדיניות לטובת אינטרס חשוב של המדינה, רשאית הרשות להשתחרר מהתחייבות חוזית שנטלה על עצמה.

יחד עם זאת נבהיר ונדגיש, כי הלכת ההשתחררות" חלה רק במקרים מסוימים, ובשום אופן אינה מהווה כלל גורף, כאשר כל מקרה ידון בפני עצמו.