זכרון דברים הנו מסמך משפטי שהצדדים חותמים עליו מיד לאחר הסכמתם המסחרית על מנת להבטיח את הסיכום המסחרי ביניהם. תופעת החתימה על מסמך זה לצורך הבטחת רכישת או מכירת דירת מגורים, הנה תופעה נפוצה המעמידה את הצדדים בפני מצב משפטי מורכב, שלעתים מזמין סכסוכים ממושכים והתדיינויות בבתי-המשפט.

השאלה המרכזית בעניין היא: האם זיכרון הדברים מחייב?

על פניו, חתימה על המסמך אמורה להבטיח את ביצוע העסקה והשלמתה לשביעות רצון הצדדים. אולם, פעמים רבות ימצאו הצדדים את עצמם בפני מחלוקות קשות, הנובעות מחילוקי דעות בכל הקשור למהות ההתקשרות והתנאים השונים שלה.

בפרשת רבינאי (ע"א 158/77 רבינאי נ' מן שקד בע"מ) נקבעו שני התנאים מצטברים לזיכרון הדברים המחייב: האחד, גמירות הדעת שלפיו הצדדים התכוונו להתקשר במסגרת המסמך. השני, המסוימות שלפיו המסמך כולל את הפרטים המהותיים של העסקה (פרטי הצדדים, הממכר, התמורה, ועוד).

כלומר ניתן לקבוע, כי בהתקיימותם של שני התנאים המצטברים, זיכרון הדברים יכול להוות הסכם מחייב לכל דבר, אשר לעיתים קרובות, יכול לייתר את החתימה על הסכם מפורט נוסף.

בחלוף השנים, אימצה הפסיקה פרשנות מרחיבה שלפיה די בקיומו של התנאי הראשון על מנת שיינתן תוקף משפטי מחייב למסמך, שהרי ככל שניתן להשלים פרטים חסרים במסמך, אזי ניתן להתגבר על היעדר קיומו של התנאי השני, ולתת תוקף למסמך זיכרון הדברים על סמך כוונת הצדדים.

בעקבות אי הבהירות שתיווצר לאחר החתימה, עלולים להתגלע מחלוקות רבות סביב קיום הוראותיו. מחלוקות אלה נובעות, בין היתר, מגילוין של עובדות חדשות שלא נודע אודותיהן בעבר למי מהצדדים. כך למשל, לפעמים קיימים ליקויי בניה, חריגות בניה, היעדר רישום של הזכויות על שם המוכר בלשכת רישום מקרקעין, חבות במס שבח או במס רכישה, ועוד. עובדות אלה יהיו מאוד בעייתיות מבחינת הרוכש והדבר עלול להוביל אותו – במצבים לא מעטים, ככל שלא יוסדרו כדין – להתנער מהמסמך שנחתם.

על כן, ולאור הבעייתיות שעלולה להיווצר עם החתימה הנמהרת על זיכרון דברים, אנו ממליצים להיוועץ עם עורך-דין מקרקעין מומלץ על מנת לנסות להימנע ממקרה נוסף של סכסוך בשאלה אם זיכרון דברים, אם לאו.